סטטוס מטרות

על ממוצעת אחת שעזבה הכל להתחיל מהתחלה, על החיים על כסף ועל ספורט.
עדכון : הבנתי שקוראים לזה יזמות

יום שלישי, 24 בנובמבר 2015

בת 27, מובטלת

מי דמיין שזה כל כך טוב,
בתור עובדת שכירה קריירה שאיפות ורצונות לא חלמתי שלהתבטל מרגיש כל כך טוב.
אולי זה לא בגלל שאני ממש מתבטלת אלא יותר מחפשת את עצמי מחדש, אבל באיזי.
הלחץ של העבודה והלהשיג התחלף בין מין רוגע(חלקי ואני אסביר למה חלקי)כזה נעים 1/60 ממוות.. מתוק כזה.
מהמרוץ של בוקר לחוץ התארגנות נסיעה לעבודה+פקקים, ישיבות שעמום חוסר יעילות וחוסר סיפוק(טוב נו, היו גם ימים טובים) עייפות כרונית שיעמום, נשנושים כל היום, אותם אנשים שגם שחוקים ועייפים. פתאום כלום, ואז...
בוקר רגוע, בפעם הראשונה מבטיחה ששמתי לב לראשונה לטעם המדהים של המשחת שיניים שלי, פתאום ראיתי שהילד שלי ניזון מבסלי לארוחת בוקר, ביסלי? אני מילא...לא ניזונת מכלום... לוקחת אותו לגן, זוכרת להביא את התקיה ואת הבקבוק. מנשקת אותו וחושבת שיש מצב שאני אתגעגע אפילו. נוסעת לפארק יוצאת להליכה שעה. הרי חלק מהחלומות שלי זה לרוץ,כלומר להצילח לרוץ, אני כל כך קצרת תנועה וסיבולת לב ריאה של לקום מהמיטה ולהשכב בחזרה, ללכת? בשביל מה... לרוץ? מדע בדיוני.
אז התחלתי לרוץ דקה וזהו ואח"כ עוד דקה וזהו.
ואז פניתי למראה, שומו שמים! אם מסתכלים מרחוק הכל בסדר. בחורה על עקבים לבושה ממיטב כספה. עטופה בחומרים על הפנים. אדם על השפתיים סומק בלחיים ועיניים מודגשות. אבל, אם מסתכלים מקרוב... מה זה כל הצבעים הטבעיים האלה שיש לך על הפנים?גוון עורך משתנה לסגורין בין הלחיים לאף ובמצח עוד צבע, על העיגולים השחורים מסביב לעיניים לא נדבר, נראת כפגועת מלחמה, מתי ישנת בפעם האחרונה? 2 חצקונים בצדדים מעודף "נקיון" ועודף מייקאפ וחומרים.והגוף? כמו שגוף של נשנושים יכול להראות, הקיצר עבדתי במשך 5 שנים והגוף שלי נראה פחות או יותר כמו של אמא שלי.(היא נראת טוב,אבל בת 50). אז יש הרבה מה לתקן. המון. והנה התחלנו :)

אוי ומה לחשוב שהחיים האלה, הבחירה הזו לעשות את מה שאני חושבת מבלי להיות מוכרחה ללכת כשכירה לעבודה הם קצובים, מה יגמר לי? - לא, אין מצב. אני אוהבת ככה. אני לא יכולה לחשוב על לחזור לאטרף בשביל מה? כסף? נדאג לזה אכשהו... וזה למה אני אומרת שאני ברוגע חלקי..

אז יש לי 2 מטרות,
ספורט וכסף.
אני לא בטוחה שבסדר הזה אבל, בסדר.
נקודת המוצא שלי: על הספה, פילאטיס נשמע לי כמו קורס הכנה ללידה, וככה אני נשמעת שם. כסף אין לי.


תגובה 1:

  1. וואו,איזה אומץ לעזוב הכל ולחשב צעדים מחדש.
    כל הכבוד.מאחל לך הצלחה.
    המלצתי היא לתחום זאת בזמן קצוב.לתת צאנס אבל עם אחריות.

    השבמחק

תודה על תגובתך, אשמח שתשאר בקשר