על התחלות - איך מתחילים לעשות כסף וספורט

אז... השיעור שהיה אמור להיות היום ולהכניס לי קצת כסף נדחה למחר... אז היום עדין הקופה ריקה. איזה באסה.

אני אתלה מודעות הערב לשיעורי מחשבים, אני שואפת לעשות שיעור ביום, כל יום.

כדי להצליח לשמור על רמת החיים הנוכחית שלי עלי לגייס 6400 ש"ח מידי חודש. אז לזה אני שואפת בתור התחלה. 

גם אם אעשה שיעור כל יום אני מגיעה ל2000 . לא מספיק אבל בהחלט התחלה..

אז היום ממש התרגשתי מתוצאות הספורט שלי, אני 18 דקות רצה!(לפרקים,כן? לא רצוף..) הידד! ובנוסף יש לציין שזה לא כזה קשה. כלומר בהתחלה אני תמיד חושבת אולי היום נעשה משהו קצר..בחייך...אני היום צריכה לעבוד אני צריכה כסף,ובכלל אני צריכה לשרותים.. נקצר היום.. ואז אני חושבת על הבלוג ואני אומרת איזה פדיחות מעצמי.לא. ממשיכים חזק, ואח"כ זה נהיה יותר קל ברמה שלא ממש אכפת לי אם לצעוד או לרוץ אז אני רצה... נפלאות :)

עדין מבולבלת, אבל ממשיכה

אז אחרי כמה ימים של ריחוף ובילויים הגיע הזמן לחזור לקרקע המציאות.

מחר, בעז"ה אני אעביר שיעור ראשון במחשבים(אקסל) מקווה שילך טוב ואחזור עם כסף. הקופה שלי מתרוקנת ותיכף יגיעו החיובים והתשלומים, שה' יעזור. אני רוצה לתלות עוד כמה מודעות בעוד כמה אזורים ואולי לחשוב על לפתוח שיעורים לילדים, התקשר אלי משהו לשאול וזה פתח לי כמה רעיונות שאני יכולה לעשות, אז נראה לי אחשוב מחר איך אני מקדמת את זה.

בנוסף, אני רוצה להעלות אתר לאויר שהוא אתר שנותן הרבה ערך מוסף לאנשים. בנתיים בעלי היקר בונה אותו ועושה דברים אחרונים לפני שהאתר יהיה מוכן לאויר ואז אני אצטרך לדאוג לתנועה והכנסות וכו' וכו.

אני מרגישה שאני צריכה תוכנית ברורה+להתחיל להזדרז, הרי זה תוכנה... זה יכול לקרות גם בשעה, אין ברוקרטיה וכאלה.. אז למה אני לא זזה? רצינות בבקשה!!

אז למחר אני מתעדת יום עמוס!. הענין המעניין הוא שעכשיו רק ערב ואני מדברת על מחר, כאלו אין לי את הזמן לעשות הערב דברים.

ערבים אצלי לא נחשבים משום מה , צריכה לטפל גם בזה.

מה עוד שאני שמה לב שהכל אצלי תוכניות..וכל הפעולות בלשון עתיד, אני צריכה להתחיל לדבר בלשון הווה. זה יעזור לי להוציא את התוכנית לפועל ולא להתעסק בלתכנן אותם..

google keyword planner כלי שאני רוצה לפתוח ולעבוד עליו כדי לדעת לכתוב נכון בלוג, ומאמרים.

תוצאות הבוקר

סוף שבוע רגוע

נרשמתי לאתר מדגם כדי להכניס כמה אגורות ואולי ללמוד קצת את נושא הכסף באינטרנט. אני מתחילה ללמוד שיש שם כלכלה שלמה. וזה כזה כייף.
אני גם מתחילה ללמוד שיש לכתוב בלוג בצורה נכונה. ואני רוצה לעשות את זה נכון. בנתיים אני מתפרעת איך שבא לי. 

יצאנו היום בעלי ואני לסרט המתמחה, זה בקושי קורה שאנחנו יוצאים. והיה כזה נחמד. נהננו מכל רגע בסרט. :)

מרחפת זקוקה להתפקס

יש צורך בלהתפקס דחוף,

הסטלה הזו של החופש, מוזיקה אוירה טובה אני מרגישה שיכורה, נהנת מכל רגע, אבל יודעת שזה עלול להגמר.

אז אוקי, מתחילים לחשוב לעשות סדר, לקבל החלטות כל מיני דברים שמוציאים אותך מהשאנטי, עדיף שאני אתעורר בעצמי לפני שהבנק/חברת חשמל/המשכיר שלי יזכרו בי, לפתע פתאום. ה ישמור.

אז כמו שאמרתי הדברים שהכי מעניינים אותי כרגע, זה ספורט וכסף. אז בקשר לספורט זה קשה אבל אני ממש מרוצה מעצמי. ולהלן התוצאה:

כן, 14 דקות ריצה מתוך שעה הליכה, יהיי לי. מרוצה. במיוחד לאור העובדה שהתחלתי ב5 דקות מתוך שעה, ואני מתכוונת להמשיך לשבור את השיאים של עצמי. אז יופי. ספורט? צאק.

עכשיו לגבי כסף, מישהו צריך לממן את החיים האלה... מה עושים?

אז חשבתי על כל מיני דברים. ללמד מחשבים/תכנות וכד' לא רע 100 ש"ח לשעה מבלי לצאת מהבית, תליתי כמה מודעות ובנתיים גורנישט.. יש לנו איזה מיזם שהתחלנו בעבר וזנחנו, הוא דיי בנוי, ככה שבימים אלו אני מנסה להחזיר אותו לחיים, ובזה יש לי כמה רעיונות... זה פרויקט תוכנה כך שאף פעם אי אפשר לדעת באמת את הזמנים וזה מתארך יותר ממה שאני רוצה.

הענין הוא שאני צריכה לבחור להתעסק בדברים ש:

1. ממנים אותי במיידי, בלי תוכניות ארוכות טווח. מישהי פה צריכה לאכול.

2. שאפשר למנף, כלומר יום אחד שיעבוד לבד/חצי לבד, מישהו אחר יפעיל, אני לא באמת מתכוונת לעבוד עבור כל פרוסת לחם, יותר כמו רק להתניע את מפעל הלחמים.

3. שהסכומים אינם מוגבלים, לא שוק שממצה את עצמו ויש לו מגבלה כלשהי של הכנסה. 

אז הרעיון שלי עונה על 3 התנאים שלי שזה מאד חשוב.

רק לגבי סעיף 1 אני לא בטוחה, כי שוב זה תלוי בעוד גורמים.

אני חושבת שבתכלס אני צריכה להעמיד תוכנית עם לוז ויעדים, אבל מתעצלת. מבזבזת את הזמן וזה, וא זעיפה ורוצה לישון ובא לי שמישהו יעסיק אותי ונעים את זמני, במקום לקום על עצמי ובדחוף.

בתכלס היום שאני מובטלת בבית אני עושה הרבה יותר ממה שעשיתי כשכירה, אבל עדין זה כלום... 

צריכה לאסוף את עצמי, אמרתי את זה?

טוב אני אתחיל במשהו קטן. ברשימת משימות קטנה. כל יום אני עושה.. לפעמים כמה ביום אבל הרשימות כל כך מרשימות שהן נשארות מרשימות, כאלו מספיק טוב שעשעיתי רשימה ועשיתי את שלי... ;) 

אז אתחיל עם רשימה קטנטונת, נחמדת שלא קשה לעשות...

למרוח קרם לחות ידיים רגליים

כעבור 4 ד'... בוצע

-עכשיו מה, 

להכין עוף תפוא בתנור

הלכתי.. עוד אחזור

סיפור הצלחה

תמיד סיפורי ההצלחה מפי אנשי מסופרים בלשון עבר, כדרכם של סיפורים.
בכלל אין כל כך משמעות למילים שנאמרות אחרי הצלחה גדולה מסחררת.
אתה רואה איש בנוי, לבוש היטב, שמספר לך סיפורים שהוא היה בדיוק כמוך, והוא היה רגיל ועשה כך וכך והופל'ה הצליח לו בענק והנה הוא כאן לשבת לספר. סיפורים...

אז הסיפור שלי הוא לא בלשון עבר, הוא הווה הסיפור שלי מתרחש ממש ברגע זה.
שאני לא בדיוק כמוך אבל כמעט עם שינויים כאלה ואחרים. אבל אני בס"ה ממוצעת. אני חושבת שאני לא ממש מצטיינת בהיותי ממוצעת אלא ממוצעת גם במדד ההמוצעות. (עייפתי את עצמי עכשיו)
ישנה גברת אחת ששגעה אותי, המילים שלה, הכריזמה וההחלטיות, השפיעו עלי, ומי אני מולה? היא מתקלחת במים קרים, היא יודעת להכין סבון כלים לבד, היא משקיעה בשווקים והיא חיה חלומות(ישנם אומרים סיוטים) שאנשים אחרים רק חולמים.
הסולידית..היא גם אומרת שצריך לחסוך כדי לפרוש, אני התבלבלתי (בכוונה) ופרשתי. עכשיו אני בקטע של הלחסוך הוצאות,כי אין מאיפה... אז עברתי להתקלח בימים(אחרי ספורט) במקום בלילות, כי מי קרים?
ואני רוצה לספר את סיפור ההצלחה שלי, לכן אני ממש אשתדל לבנות סיפור טוב עם דרך מרשימה וסוף לא מפתיע.
אז הבלוג הזה ילווה אותי בדרכי אל המטרה.

בת 27, מובטלת

מי דמיין שזה כל כך טוב,
בתור עובדת שכירה קריירה שאיפות ורצונות לא חלמתי שלהתבטל מרגיש כל כך טוב.
אולי זה לא בגלל שאני ממש מתבטלת אלא יותר מחפשת את עצמי מחדש, אבל באיזי.
הלחץ של העבודה והלהשיג התחלף בין מין רוגע(חלקי ואני אסביר למה חלקי)כזה נעים 1/60 ממוות.. מתוק כזה.
מהמרוץ של בוקר לחוץ התארגנות נסיעה לעבודה+פקקים, ישיבות שעמום חוסר יעילות וחוסר סיפוק(טוב נו, היו גם ימים טובים) עייפות כרונית שיעמום, נשנושים כל היום, אותם אנשים שגם שחוקים ועייפים. פתאום כלום, ואז...
בוקר רגוע, בפעם הראשונה מבטיחה ששמתי לב לראשונה לטעם המדהים של המשחת שיניים שלי, פתאום ראיתי שהילד שלי ניזון מבסלי לארוחת בוקר, ביסלי? אני מילא...לא ניזונת מכלום... לוקחת אותו לגן, זוכרת להביא את התקיה ואת הבקבוק. מנשקת אותו וחושבת שיש מצב שאני אתגעגע אפילו. נוסעת לפארק יוצאת להליכה שעה. הרי חלק מהחלומות שלי זה לרוץ,כלומר להצילח לרוץ, אני כל כך קצרת תנועה וסיבולת לב ריאה של לקום מהמיטה ולהשכב בחזרה, ללכת? בשביל מה... לרוץ? מדע בדיוני.
אז התחלתי לרוץ דקה וזהו ואח"כ עוד דקה וזהו.
ואז פניתי למראה, שומו שמים! אם מסתכלים מרחוק הכל בסדר. בחורה על עקבים לבושה ממיטב כספה. עטופה בחומרים על הפנים. אדם על השפתיים סומק בלחיים ועיניים מודגשות. אבל, אם מסתכלים מקרוב... מה זה כל הצבעים הטבעיים האלה שיש לך על הפנים?גוון עורך משתנה לסגורין בין הלחיים לאף ובמצח עוד צבע, על העיגולים השחורים מסביב לעיניים לא נדבר, נראת כפגועת מלחמה, מתי ישנת בפעם האחרונה? 2 חצקונים בצדדים מעודף "נקיון" ועודף מייקאפ וחומרים.והגוף? כמו שגוף של נשנושים יכול להראות, הקיצר עבדתי במשך 5 שנים והגוף שלי נראה פחות או יותר כמו של אמא שלי.(היא נראת טוב,אבל בת 50). אז יש הרבה מה לתקן. המון. והנה התחלנו :)

אוי ומה לחשוב שהחיים האלה, הבחירה הזו לעשות את מה שאני חושבת מבלי להיות מוכרחה ללכת כשכירה לעבודה הם קצובים, מה יגמר לי? - לא, אין מצב. אני אוהבת ככה. אני לא יכולה לחשוב על לחזור לאטרף בשביל מה? כסף? נדאג לזה אכשהו... וזה למה אני אומרת שאני ברוגע חלקי..

אז יש לי 2 מטרות,
ספורט וכסף.
אני לא בטוחה שבסדר הזה אבל, בסדר.
נקודת המוצא שלי: על הספה, פילאטיס נשמע לי כמו קורס הכנה ללידה, וככה אני נשמעת שם. כסף אין לי.

מה, לעבוד(?) 
זה לא מוסרי לא לעבוד אמרה לי,
בכלל זה לא בריא. בלי מסגרת? את תשתגעי.
את יודעת מה את רוצה לעשות בהמשך? שאלה..
-ללכת לים, עניתי.
-נו טוב תהיי בים ואז?


יש על זה שיר של שרית חדד. רק שאני רוצה כל יום ללכת לים. אני לא רוצה לעבוד בכלל. אני רוצה לחיות ולהנות ממה שיש למקום הזה להציע.
כמו שייט בספינה תענוגות שאבחר למלצר במקום לשחות, לקפוץ ולהשתזף (?)
ואני צריכה להרגיש לא בסדר? מוזרים.
אז כן אני בעולם הזה אורחת, אבוא ואלך הרי, בנתיים אעשה מה שטוב לי. מה שעובד לי, ומה שעושה אותי שמחה.
אז מסיבות הסטוריות האנשים מאמינים שהם צריכים לעבוד שזה בריא להם ושהם אוהבים את זה. חה.
תנסו קצת שלא ואז תחליטו (אבל בלי המצפון שייסר אתכם,כי אז איבדתם את כל הפואנטה) לא חוכמה לאהוב משהו כי לא מכירים שום דבר אחר.
אז התפטרתי.

נו טוב, היא לא רוצה לעבוד... מה כבר עשו לך שם?
- שום דבר, פשוט הכל היה אותו דבר. כל יום כל היום.
אמא כמעט התייאשה,
נו טוב... אבל מה עם כסף?
      -מממ כסף? מה?