מידי כמה חודשים יש לי תקופה כזו שבה המח שלי ריק, לא שהוא מלא בפנינים בד"כ אבל ריק אפילו מבולשיט, נקי חלול ואני רק מתנהלת התנהלות פיזית, אוכלת ישנה מתנקה שותקת בחברת אנשים כי אין לי כלום לומר ימים כאלה ואז הם עוברים, ואני מתעוררת ויש לי רעיונות ואלפי דברים להגיד על כל פרסומת, אדם, סיטואציה..מעניין.
בכל מקרה, לכתוב בבלוג דיי קל לי חוץ מהימים האלה כי אז אין לי כלום לומר, בחיי. אבל לכתוב את החיים שלי זה משהו ישן שאני עושה מגיל 13 בערך.. אני כותבת כי זה עוזר לי לחשוב ואם המחשבות מסודרות אז לפעמים זה פותר אותי מלחשוב שוב ולנתח מקרים דומים, זה על המוכן במקום מסודר.
הרגלים - הדברים שאנחנו חוזרים ועושים אלה שמגדירים מי אנחנו.
הרגלים נוצרים מאז ילדותינו, מהסביבה שלנו מהבית בו גדלנו, מכאלה שאנחנו יצרנו כי מצאנו בהם הנאה, סיפוק או מטפשות, כי לא יודעים לעשות משהו נכון (אז נוסעים כל יום מהדרך הארוכה והפקוקה כי אף פעם לא חשבנו על זה)
הרגלים טוב למשווקים, כי כך קל לתמרן אנשים (שהפסיקו לחשוב..) אם הם כבר רגילים..
אבל חלק מחיים מודעים ואפקטיבים אני רוצה לנהל הרגלים, לאמץ חדשים טובים ולהשיל מעצמי הרגלים מגונים.
עבודה עצמית מישהו אמר?
אני לא סבלתי לעשות ספורט, ואני מכריחה את עצמי, אני עולה ויורדת בהישגים אבל אני שם בכל נפשי, אני רוצה את זה אני מאמינה שספורט ישמור עלי ערה שמחה בריאה וטובה. לכן אני אעשה ספורט תמיד כל החיים כל עוד אני גם ישנה ואוכלת. אבל מה...עכשיו לקום לעשות ספורט? עכשיו להתלבש וללכת לרוץ בחוץ בקור? איייי..
אז צריכים עזרים, צריכים לעקוב אחרי התוצאות ולאתגר את עצמנו, צריך לקבוע יעד שירגש אותנו להגיע אליו, צריך לשתף את הסביבה, שבימים שכבר לא אכפת לך מכלום אולי הם יעזרו לך, צריך בלוג בשביל זה ;) אז שיהיה.
ניקח כל כלי שנראה שיועיל לנו ונלך לרוץ,נרד לשכיבות סמיכה, נתאמץ נזיע ונכנס להתקלח. אבל נעשה את זה , ואחרי זמן מה, יהיה לנו קל יותר ופתאום זה הרגל ואז זה מי שאתה ואתה תיהיה גאה במי שאתה, אני אהיה גאה במי שנהפכתי להיות.
יש לי תירוצים מאד נחמדים למה ירדתי בהשגי הריצה שלי וכו' אבל נחלוק אותם בהזדמנות אחרת בניים אני אמשיך לנסות,וחזק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך, אשמח שתשאר בקשר